»
ת
פ
ר
י
ט
«
פינת הוידאו – ניתוח כפתורים לילד ( אוזניים)
17 במרץ 2011 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

ניתוח כפתורים הינו ניתוח נפוץ ומקובל בתחום א.א.ג ילדים.

כמו בכל פרוצדורה רפואית החשש של ההורים גדול במיוחד כשמדובר בילדם הקטן.

מביא בפניכם – הדגמה של פרוצדורה כזו. אני מניח כי הבנה מלאה של הצפוי מקטינה חשש ודאגות.

צפו! – זה קצר!

"אמא…אני רוצה כלב/חתול…" (הילד רוצה בעל חיים בבית)
13 במרץ 2011 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

רגע שכמעט כולנו מתנסים או התנסינו בו.

הילד רוצה בעל חיים משלו ואצלינו בבית ( אם עוד אין ).

לדעתי האישית – נסיון רצוי מאוד עבור הילד אבל ו..אבל "חשוב" : איןלאפשר שהנסיון החוויתי הזה יהווה "ניסוי" .

חשוב להתאים את מידת רצון הילד לשלב ההתפתחות שלו והאם הוא בעל מסוגלותלהבין ולהפנים את האחריות והחובות הכרוכות בגידול וטיפול בבעל חיים. לעיתים תפקידינו הוא לכוון את הילד בבחירה הנכונה. ייתכן ובגילו הוא עדיין אינו מתאיםלגידול כלב או חתול הדורשים "תשומת לב" קפדנית יותר ויום יומית. כמובן שיש בחירות אחרות כגון : "דגי זהב" , ציפורים וצבים לדוגמא אשר הטיפול בהם הינו פחות אינטנסיבי ויכול לענות על הצרכים החוויתיים והרגשיים של ילדכם בגידול בעל חיים. בכל מקרה ,לפני הבאת בעל החיים,לימדו עליו יחד עם הילד והגיעו לתובנות משותפות מהם הצרכים להם הוא זקוק ומהו אחריותו של הילד בקשר לכך.

וכמה עצות או בחינות הקשורות בענייני רפואה :
1. הקפידו שהבאת בעל החיים תגיע ממקור מוסמך או חנות שאתם סומכים על מקורותיה

2. במידת הצורך ובכל נושא היוועצו עם שני גורמים : וטרינר ( מצד בעל החיים) ורופא הילדים ( מצד הילד).

3. אלרגיה – קשקשים של חלר מבעלי החיים יכולים להיות מאוד אלרגניים על כן אם ילדכם בעל מאפיינים אלרגיים ( "אקזמה עורית או אסטמה של העור" , אסטמה, אלרגיות עונתיות וכו) או לחילופין אם יש סיפור משפחתי ברור של בעיות או מאפיינים אלרגיים בשאר בני המשפחה ייתכן שהבאת בעל חיים הביתה אינו רעיון כה נהדר ורצוי להתייעץ קודםלכן אם הוטרינר ורופא הילדים.

4. ילדים עם בעיות חיסוניות – יש להתייעץ באופן ברור לפני כל הבאת בעל חיים הביתה. ברוב המקרים ( תלוי בבעל החיים וכן בבעיה הרפואית) הבאת בעל חיים הביתה אינו רצוי ואינו מומלץ!!.

5. גם עם ילדכם בריא – רצוי ללמדו ולחנכו להגיינה כללית לאחר התעסקותו עם בעל החיים.

6. ומה קורה עם הילד "משתעמם" או מאבד מהתלהבותו לאחר זמן מה ?. אם אין אפשרות אחרת  לטיפול בבעל החיים על ידי מי מבני המשפחה האחרים והילד הוא המקור להשגחה ולטיפול אך זנח את משימותיו , יש לדאוג לבריאות בעל החיים ולהסביר לילד כי מוטב  עבור בעל החיים לעבור מהמסגרת המשפחתית למסגרת תומכת ומגדלת אחרת במידה ואינו יכול לשאת באחריות עליו התחייב. מנגד, אין צורך לגרום לילד "הרגשת עלבון" או "הרגשת אשם" הנובעת מיחס ההורים כלפיו בשל שינוי יחסו לבעל החיים. ייתכן וזה היה מעט מוקדם עבורו.

2. הגיינה -

ד"ר זה וירוס או חיידק?
16 בפברואר 2011 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

הרבה פעמים ההורים שואלים אם הילד שחולה ונבדק עכשיו במרפאה חולה במחלה ויראלית או חיידקית.
באופן כללי וגס האבחנה הקלינית חשובה שהרי אנחנו לא מעניקים טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות. טיפול זה שמור כאשר יש הוכחה או חשד למחלה חיידקית.

אז איך מבדילים? תשאול החולה ( אנמנזה), בדיקתו וסימנים קליניים, הערכה מקצועית ונסיון מקצועי של הרופא, מעקב והשגחה , בדיקות ואמצעי הדמייה – כל אלו כלולים בסל של האמצעים העוזרים לרופא.

בשבילכם ההורים, כמה נתונים מעניינים :

1. רוב המחלות הזיהומיות ( עם חום ובלי חום) הם מחלות ויראליות. או כמו שחלק מהאימהות אומרות בתום הביקור " עוד פעם הוירוס הזה…" .
כמובן שאין מדובר בוירוס אחד, אלא בערב רב של נגיפים( וירוסים). לא תמיד ניתן לדעת באיזה נגיף מדובר. לעיתים לאור התסמינים ניתן להעריך ולעיתים התקופה בה המחלה מתרחשת עשויה לעזור בהערכה ( כמו בתקופה האחרונה – נגיף השפעת, לדוגמא).

2. 99% ממחלות זיהומיות המתבטאות בשלשולים והקאות הינן מחלות ויראליות.

3. 90% מדלקות הריאה הינן מחלות ויראליות.

4. 80% מדלקות גרון/גרון מקורן ממחלות ויראליות.

5. 95% מכלל מחלות החום בילדים הם כתוצאה ממחוללים נגיפיים ( וירוסים).
ואם נתונים אלו , עכשיו זה אולי יותר מסתדר למה מרבית הפעמים ( אך בהחלט לא תמיד) , כשמדובר במחלת חום בילדינו כשברקע הילד בריא בד"כ, מדובר "שוב בוירוס כזה או אחר".

עדיין כמובן, חשוב להבדק אצל הרופא ולהגיע לאבחנה מקצועית שלו בנושא.

סרטון וידאו – הסרת שקדים = TONSILLECTOMY
19 בינואר 2011 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

שלום!

בהמשך לרשומה הקודמת, אני מביא לכם קישור לסרטון וידאו קצר המסביר באופן כללי והמראה בצורה ויזואלית ( אנימציה) את דרך הניתוח להסרת שקדים באופן כללי.

הורים רבים מתעניינים טרם הניתוח הזה ובניתוחים אחרים בכלל בפני מה מועדות פני ילדיהם. אני בטוח שהמידע וההבנה מסייעים רבות להרגעה ולביטחון.

הסרטון מדגים באופן כללי אף לגבי נושא של הסרת אדנואידים – אנחנו עוד נכתוב על כך בתקופה הקרובה.

הסרת שקדים בילדים
13 בינואר 2011 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

הסרת שקדים בילדים.

אני מניח שלא מעט הורים התמודדו אל מול דילמה זו או לעיתים נושא זה הוזכר מולם בסביבת המרפאה של רופא הילדים או רופא אף אוזן גרון.

מה נכון? מתי? מתי ראוי ואף רצוי לשקול?

ננסה קצת לעשות סדר. במיוחד לאור הנחיות חדשות מבוססות ממצאים קליניים שפורסמו לאחרונה בצורה מסודרת.

צריך לזכור שאלו הנחיות כלליות בלבד ובסופו של דבר הרופאים תמיד מתמודדים אל מציאות פרטנית של כל ילד וילד.

בתפיסה הבסיסית – הסרת שקדים נועדה להתמודד אל מול שתי בעיות חשובות :

א. דלקות גרון חוזרות בילדים

ב. הפרעות נשימה חסימתיות בשינה ( טווח רחב של בעיות החל מנחירות ליליות ועד הפסקות נשימה ליליות). פעמים רבות זה מלווה בממצאים של עייפות או חוסר ריכוז או אפילו היפראקטיביות של הילד במהלך היום.

לגבי דלקות גרון קיימת נוסחא בגינה מומלץ לשקול ניתוח להסרת שקדים :

דלקות גרון מתועדות וברורות על ידי הרופא ( לא חייב להיות רק דלקת גרון חיידקית עם משטח גרון חיובי) באופן הבא :

מעל 7 דלקות גרון בשנה החולפת.

או

מעל 5 דלקות גרון כל שנה, בשנתיים החולפות

או

מעל 3  דלקות גרון כל שנה, בשלוש שנים החולפות.

חשוב לזכור – לא כל כאב גרון הינו דלקת גרון.

ומה תפקיד הסרת השקדים במקרה של דלקות גרון חוזרות?

הודגם כי ילדים שעוברים ניתוח זה פעמים רבות משפרים את התפקוד הבריאותי שלהם, מקבלים פחות אנטיביוטיקה, מבקרים פחות אצל רופא הילדים. בקיצור, משפרים את איכות חייהם. מנגד, צריך לזכור שלכל ניתוח ייתכנו סיבוכים. יש לשקול יתרונות וחסרונות אלו מול רופא אף אוזן גרון המנתח ובהחלט ניתן להתייעץ בנושא אל מול רופא הילדים.

בכל הקשור להפרעות חסימתיות בשינה, ניתוח להסרת שקדים יכול לשפר את תפקודו הבריאותי של ילדכם. שינה טובה יותר במקרה הנ"ל עשויה לשפר את התנהגויות הילד במהלך הפעילות היומית ( הזכרנו חלק מהם: עייפות או לחילופין היפראטקיביות, חוסר ריכוז וכו). לא מעט פעמים הפרעת חסימה שכזו יכולה לפגום במידה כזו או אחרת בתפקוד הקוגניטיבי ויכולות תפקוד וביצועים בבית הספר וניתוח שכזה עשוי לשפר את הבעיות הקיימות. כך גם עשויות להפתר הפרעות שינה כאלו או אחרות.

שוב, יש גם כאן לשקול יתרונות מול חסרונות בביצוע הניתוח. חשוב להדגיש בפני ההורים כי לא תמיד נפתרות בעיות חסימתיות בעקבות הניתוח וכי לעיתים הן עלולות לחזור.

אז לסיכום:

במצבים מסוימים הניתוח יעיל ופותר בעיות חשובות בתפקודו הבריאותי, התנהגותי של הילד ועשוי לשפר עד מאוד את איכות חייו.

יש סיכונים לכל ניתוח וגם לניתוח הסרת שקדים. יש לשוחח עליהם ולדון פרטנית בסיטואציה המתאימה לילדכם.

יש הנחיות בסיסיות קליניות ורפואיות שהוסברו כאן באופן כללי אך חשובה ההתייחסות הפרטנית למצבו הרפואי של כל ילד. ישנם עוד שיקולי משנה שהרופא עשוי להעלות בפניכם ושלא הוזכרו כאן. הם אלו שעשויים לשנות את כיוון ההחלטה של הרופא ואולי אף שלכם.

חשוב ומותר להתייעץ. חשוב לדעת ולהבין את  ההגיון הבסיסי מאחורי ניתוח להסרת שקדים וזו מטרת הסקירה הקצרה.

דלקת אוזניים בילדים – לחכות או להתחיל לטפל?
29 בנובמבר 2010 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

אנחנו כרופאים מכירים כבר כמה שנים את התפיסה המקצועית הנוגעת לדלקת אוזניים  בילדים :

להמתין כ 48-72 שעות ללא טיפול אנטיביוטי כאשר מדובר בילד בריא מעל גיל 6 חודשים וכשאין מדובר בדלקת אוזניים מאוד חריפה.

אם אין שיפור לאחר זמן ההמתנה – נתחיל טיפול אנטיביוטי. רוב הילדים עד אז יחלימו או ישתפרו באופן ניכר ללא כל טיפול אנטיביוטי.

אם יש החמרה תחת תקופת ההמתנה – נקדים את הטיפול האנטיביוטי.

אלו כמובן הקווים הכלליים של גישה  זו המקובלת בימינו.

למרות אותה גישה, אין ספק שאנחנו כרופאים תמיד נמצאים במעין "צבת" של השפעות מנוגדות. מחד, כאמור, הגישה אותה הצגתי בכלליות כאן למעלה. מצד שני, המצוקה האמיתית אצל ההורים שלא מעט פעמים מתלווה אליה מצוקה של הילד שהרי הוא חולה ופעמים רבות דלקת האוזניים מלווה בחום שמכביד על העומס הרגשי של ההורים ולא מעט פעמים מתבטאת במצב רוח ירוד של הילד בפרקי זמן שונים של היום. כמו כן מתווסף לכך חשד הורי בסיסי שדווקא אצל הילד שלהם הגישה לא תצלח ובאם נמתין מספר ימים ילדם יהיה בקבוצת המיעוט שלא תשתפר ואולי אף תחמיר אם לא נתחיל טיפול אנטיביוטי מייד עם זיהוי המחלה.

אזמה בעצם נכון לעשות?

להיעזר בסבלנות לפי אותה גישה המדגימה כי ברוב הפעמים, אין כל צורך בטיפול אנטיביוטי והוא מיותר לחלוטין, או לחילופין, להתחיל טיפול אנטיביוטי מוקדם יותר בעת שרופא הילדים מזהה דלקת אוזניים?

כשאנחנו דנים באותה דילמה מאוד שכיחה העומדת בפני רופא הילדים ברור לנו כי פעמים רבות הרופא מעין "נכנע" ללחץ הפסיכולוגי הקיים אצל חלק מההורים שמעונינים לעשות ככל שניתן עבור ילדם – להתחיל טיפול מתאים ברגע שנמצאה סיבה שהרי לילד יש דלקת אוזניים.

אני חושב שאחד ההסברים החשובים להורים שעשויים לשכנע אותם כי מוטב להמתין ולא להתחיל טיפול אנטיביוטי הינו הסבר פשוט וברור כי פעמים רבות טיפול אנטיביוטי לא רק שלא מוצדק  במקרה של דלקת אוזניים אלא לעיתים אף עשוי לגרום תופעות לוואי לא רצויות אשר בחלקן אף יכולות לגרום לתופעות מאריכות חולי.

דוגמאות:

פריחה לא רצויה כתוצאה מטיפול אנטיביוטי.

בחילות

שלשולים וכו.

והנה – לאחרונה בוצעה סקירה מקיפה של מחקרי עבר רפואיים שבחנו את כל הנושא של דלקת אוזניים בילדים ביחס לטיפול אנטיביוטי בהם. הנה מספר דגשים בולטים:

1. מתוך 100 ילדים בריאים עם דלקת אוזניים  80 יבריאו ללא כל טיפול אנטיביוטי תוך 3 ימים.

2. אם לכל אותם 100 ילדים נתחיל טיפול אנטיביוטי מייד עם זיהוי המחלה – 12 ילדים נוספים יבריאו באותו פרק זמן אך

3. לעומת אותם 12 ילדים , יהיו עוד כ5-10 ילדים שיסבלו משלשולים ו- 3-10 ילדים יסבלו מפריחות.

כך שלא בטוח מה עדיף : להיות בקבוצת ה12 ילדים ש"נהנים" מטיפול מוקדם בדלקת אוזניים לעומת סבל שקיים ביותר ילדים בקבוצת המטופלים באנטיביוטיקה – שלשולים ופריחות.

צריך גם לזכור ש:

א. בכל מקרה אם הילד לא משתפר תוך 2-3 ימים, הוא יטופל בסופו של דבר  באנטיביוטיקה ואם הוא יחמיר באותו פרק זמן של ההמתנה הוא אמור להתחיל טיפול קודם לכן. לשם כך צריך תקשורת מעקב טובה עם רופא הילדים.

ב. אלו שלפי המחקר "נופלים" בסטטיסטיקה וילדם עשוי לסבול משלשולים לדוגמא, כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה, בוודאי היו שמחים בסופו של דבר  אולי להמתין קצת עם הטיפול ולתת הזדמנות  לילדם להבריא לבד.

ג. במסגרת התפיסה הכללית, בסופו של יום, מדיניות הטיפול נקבעת באופן פרטני על פי גילו של הילד, מצבו הגופני הכללי, ובחינת תחלואה נוספת שלעיתים מתלווה לדלקת אוזניים או שקיימת ברקע. לכן בכל מקרה, מומלץ וצריך להגיע לרופא לבדיקה, אם אתם חושבים שלילד יש דלקת אוזניים, גם אם בסופו של דבר תצאו מהמרפאה עם עצה של מנוחה והשגחה בלבד לימים הקרובים.

פרוביוטיקה – האם גם יכולה לעזור בעצירות אצל תינוקות?
11 בנובמבר 2010 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

אין ספק שהפרוביוטיקה בכותרות.

יותר ויותר נבדקות השפעותיה של הפרוביטיקה על מגוון מצבים רפואיים שונים.

ועכשיו – הקשר בין פרוביוטיקה לעצירות אצל תינוקות.

מחקר חדש בדק את השפעת חיידק פרוביטיק מסוג לקטובצילוס  רוטרי על עצירות כרונית פונקציונלית ( ללא גורם פתולוגי כלשהו) על תינוקות מעל גיל 6 חודשים.

התוצאות היו מאוד חיוביות בכל הקשור לתדירות היציאות לעומת קבוצת הביקורת. התינוקות בקבוצת הביקורת היו עם יציאות מרובות יותר ( באופן משמעותי) ביחס לאלו שבקבוצת הביקורת. חשוב לציין ,שבמדדים האחרים שנבדקו : תוכן היציאות ( מוצק לעומת רך) וארועי בכי בתקופה הנבדקת, לא נצפו הבדלים בין אלו שקיבלו את הפרוביוטיקה לקבוצת הביקורת.

מסקנת המחקר הייתה שניתן בהחלט לשקול טיפול בפרוביוטיקה בעצירות כרונית פונקציונלית וזאת בשל הממצאים המעודדים במחקר ( לפחות במדד אחד חשוב – תדירות היציאות) וזאת כמובן בהתחשב בכך שהשימוש בפרוביוטיקה נחשב בטוח באופן כללי.

זהות מינית אצל הקטנטנטים – מתי היא מתחילה?
3 בנובמבר 2010 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

שאלה שמעניינת פעמים רבותאת ההורים: "מתי מתחילה הבנת הזהות המינית אצל הילדים?".

מוקדם…

לערך בגיל  8-10 חודשים יש בין הזאטוטים כאלו מתחילים "לגלות" את אבר מינם.

בין גיל שנה לגיל שנתיים הם מתחילים לראות ולזהות הבדלים בין בין לבת כאשר עד גיל 3 הם מסוגלים במסגרת הגדרת הזהות האישית שלהם להגדיר עצמם כבן או בת, בהתאם למינם.

עד גיל 4 לערך, הזהות המינית של הילדים הקטנטנים מתעגנת, והם מסוגלים להבין כי זהותם המינית קבועה. אז הם גם מתחילים לסגל לעצמם דפוסי התנהגות חברתיים המקובלים כ"מבחינים" בין בנות לבנים. כאן כבר נכנסות סוגיות חברתיות המגדירות את דפוסי ההתנהגות המקובלים בין המינים ואשר כמובן לאורך השנים עשויות להשתנות בהתאם לתפיסות חברתיות. ברור כי הילדים בגיל זה מאמצים את דפוסי ההבחנה המגדרית שהם קולטים מהסביבה הבוגרת או מסביבת ילדים בוגרים יותר או אחרים ( אחים בוגרים, ילדים בני משפחה, סביבת המשחקים, גן הילדים וכו).

בגיל הילדות המוקדמת אותה נטיה מינית – מגדרית מתחזקת ומתבססת ואז ניתן לראות את הילדים משחקים פעמים רבות בקבוצות מגדריות ( בנות עם בנות, בנים עם בנים). כמו כן קיים תהליך חיקוי פנימי שכמובן מעצים את ההבדלים בצורות הפעילות של הקבוצות ( "משחקי בנים" לעומת "משחקי בנות").

כמובן שבכל אשר תיארתי מעלה מתייחס אל קבוצת הכלל וכולנו, הפרטים, עשויים להיות שונים מאותם כללים. כאן כבר דרושה רגישותם והבנתם של המסגרות התומכות קרי ההורים, בני המשפחה והסביבה הארגונית כמו גננות ומורים ולעיתים אף גורמים נוספים. אלו יכולים לזהות, לעזור ולתמוך באותם פרטים אשר  מבטאים את עצמם בדרכים שונות או אולי שלא במסגרת ההבדלים המאוד חדים בין שני המגדרים.

מיגרנה בילדים – בהחלט יש דבר כזה.
6 באוקטובר 2010 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

כאבי ראש בילדים זו תלונה בהחלט לא נדירה. במיוחד בגילאים הבוגרים יותר.

בכל מקרה, תמיד מומלץ לערוך ביקור אצל רופא הילדים כשמדובר בכאבי ראש חוזרים.

נשאלתי כבר מספר פעמים אם "יש דבר כזה מיגרנה בילדים?" .

התשובה היא : כן, בהחלט. מיגרנה היא בהחלט אחת האבחנות האפשריות בהתייחס לכאבי ראש חוזרים בילדים. ישנן הערכות של הופעת מיגרנה בילדים בכ- 3.5-5% מכלל אוכלוסיית הילדים.

שוב, על מנת לקבוע כי מדובר במיגרנה ולא באבחנה אחרת יש צורך בהערכה מפורטת של התסמינים על ידי שיחה עם הילד וההורים וכן בדיקה גופנית ונוירולגית מתאימה. המקום הנכון להתחלת הבירור- אצל  רופא הילדים.

למיגרנה באוכלוסיית הילדים יש מאפיינים שונים מאלו אצל המבוגרים :

* בניגוד למבוגרים, אצל ילדים המיגרנה שכיחה יותר בבנים מאשר בבנות.

* משך ההתקף אצל ילדים לרוב הינו קצר יותר. לרוב ההתקף נמשך פחות מ4 שעות אך אם הילד לא מקבל כל טיפול זה יכול אף להמשך עד 72 שעות.

* אצל רוב הילדים ההתקף דווקא לא מאופין בכאב ראש חד צדדי  באופן בולט וברור כמו אצל מבוגרים. 25-60% מהילדים חווים בזמן התקף תלונה של כאב ראש חד צדדי.

* רוב הילדים לא חווים מאורעות -אאורות המקדימים את ההתקף , מנגד חלקם חווים שינוי התנהגותי הקודם לכאב הראש כגון : עצבנות, חיוורון, חולשה וחוסר תאבון.

* בתשאול ההורים ניתן בהחלט ללמוד פעמים רבות על הופעת מיגרנה במשפחה. בנוסף, לעיתים ניתן ללמוד, כי ילדים עם מגרנה חוו או חווים  בנוסף גם הפרעות שינה בדמות ביעותי לילה או סיוטי לילה. מעניינת העובדה כי ההורים לעיתים מצביעים כי הילדים היו אף תינוקות חסרי מנוחה בינקותם. שוב, לא תמיד, אך באופן בולט יותר ביחס לשאר אוכלוסיית הילדים.

* בזמן התקף מיגרנוטי לרוב נראים הילדים חולים ואו חסרי מנוחה. ההתקף יכול להיות מלווה בתחושת סחרור קלה, לעיתים תלונה של טשטוש ראיה. היא יכולה להיות מלווה גם בכאבי בטן, בחילות או הקאות. הילד לעיתים יתאר תחושת צמרור, הרגשת חום והזעה. יש ילדים שחווים התקף מיגרנוטי רק בדמות כאבי בטן בלבד, ללא כאבי ראש (abdominal migraine) ובהחלט צריך לזכור זאת גם בהקשר של בחינת ובדיקת ארועים חוזרים של כאבי בטן אצל ילדים.

* ארועים שיכולים להקדים  התקף אצל ילדים :

1. לחץ נפשי ( כולללחץ חיובי-התרגשות גדולה)  2. רעב  3. חוסר שינה.

* תופעות שעשויות להיות נלוות בזמן התקף :

1. פעילות גופנית או מאמץ גופני עשויים להחמיר את כאב הראש ולכן הילדים עשויים לרצות רק לנוח ולהמנע מכל פעילות בזמו הארוע. פעמים רבות הם עשויים להמנע בזמן ההתקף מצפייה בטלויזיה או פעילות במחשב.

לעיתים הילדים מתארים התגברות כאבי הראש בזמן התקף אף בפעילות גופנית או מאמץ פיזי קל.

2. רגישות לאור או לקולות – פעמים רבות ההורים מתארים שהילדים פשוט מעונינים ללכת לישון כשהאור סגור או בכלל ללכת לישון.

* כדי להגדיר מיגרנה, מעבר לשלילת אבחנות אחרות וכמובן התאמת התסמינים למיגרנה, צריךלהיות מדובר בארועים חוזרים ( לפחות 5 ארועים בעבר). אתם ההורים עשויים להתבקש על ידי הרופא לבדוק, לרשום ולתעד את ההופעות כשהן קורות על מנת ללמוד במדויק ולאבחן נכונה אם מדובר במיגרנה או תופעה אחרת הגורמת לכאבי ראש.אפשר בהחלט לעשות "יומן" אשר יעזור לנו הרופאים ולכם ההורים בלימוד והבנת האירועים כמו גם לזהות אפשרות של גורמים מעוררי התקף.

* איך מטפלים? :

1. זיהוי גורמים מעוררי התקף ומניעתם.

2. טיפול תרופתי לפי הצורך להקלת כאבי הראש והתסמינים בעת ההתקף

3. לעיתים, הילדים נזקקים אף לטיפול מונע.

כמובן שבקו הראשון, יש להמליץ לילד לנוח ( רצוי שינה בחדר חשוך). שינה עשויה בהחלט לעזור במקרים רבים ומיטיבה עם התופעות. כקו ראשון, בהחלט תרופות אנלגטיות  ( נוגדיכאבים) שההורים מכירים  עשויים לעזור או להקל מאוד.

טיפולים מתקדמים יותר תלויים בשכיחות או בחומרת התסמינים וכמובן תלויים בהמלצת רופאים ובקבלת מרשם מתאים.

בכל מקרה, חשוב מאוד לזכור, כי הופעת כאבי ראש חוזרים אצל ילדים מצריכים ביקור אצל רופא הילדים על מנת לבחון ולאבחן את הסיבה הגורמת.

שינה מופחתת בבני עשרה ומתבגרים עשויה להיות גורם להשמנה
27 בספטמבר 2010 ע"י עו"ד ד"ר אורי גינזבורג MD

מחקרים בעבר הדגימו כבר את הקשר בין שינה מופחתת אצל בני נוער לבין השמנה.

מחקר חדש אשר התפרסם בבריטניה חיזק את הקשר והדגים כי קיים שינוי בצריכה התזונתית אצל בני נוער אשר ישנו מספר שעות פחות מהנדרש ( 8 שעות ליליות).

המחקר בדק את הנושא אצל קבוצת הגילאים 16-19 ומצא עליה בצריכת שומנים בדיאטה  והפחתה בכמות  הפחמימות בקרב אלו שישנו פחות מ-8 שעות ללילה לעומת הקבוצה שישנה את כמות השעות הנדרשת.

עוד נמצא במחקר כי רק כ-שליש מהמשתתפים נוהגים לישון את שעות השינה המומלצות ללילה.

בשנה האחרונה  עלתה קריאה בבריטניה, בקרב מומחים לתחום חקר השינה, כי יש להגביר את המודעות והעירנות של בני נוער והוריהם לחשיבות ההקפדה על שעות שינה בלילה.

במחקר אחר התברר כי רק כ-39% מההורים בבריטניה היו מודעים לכך כי על ילדיהם המתבגרים מומלץ לישון מעל 8 שעות ( 8-9 שעות) ללילה.

»  מופעל באמצעות: WordPress   »  עיצוב: Ahren Ahimsa   »  תרגום והסבה לעברית: מאוריציוס.   מופץ ברישיון Creative Commons License